פסק-דין בתיק תא"מ 5814-02-12

1.         עסקינן בתביעה כספית שלידתה בבקשה לביצוע שטר חוב שהתובע הגיש לביצוע, כנגד הנתבעת,  בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב.

שטר החוב, כפי שניתן ללמוד עליו מתוך נספחי בקשת הביצוע, הוא מיום 28.8.2001, סכומו עומד ע"ס 462 ש"ח והוא נחזה להיות חתום בידי הנתבעת.

2.         מטעמה של הנתבעת הוגשה התנגדות לביצוע השטר ועל פי החלטה שניתנה בזו, ההתנגדות התקבלה והתיק הועבר לפסים מהירים.

3.         כמו כן, ולנוכח טענה שהועלתה מצדה של הנתבעת בעניין הסמכות המקומית, התקבלה החלטה המורה על העברת הדיון בתביעה לבית משפט זה.

4.         כבר אז, יש יצויין, ובטרם הועבר התיק לבית המשפט כאן, הודיע התובע על הסכמתו לחזור בו מן התביעה השטרית. נושא זה, הועבר להכרעת בית המשפט כאן אליו הועבר כאמור המשך הדיון בתיק.

5.         במסגרת ניהול התיק, ולאחר שהתקבלה כאמור התנגדותה של הנתבעת, הוגשה מטעמה של האחרונה תביעה שכנגד.

במסגרתה של זו הוגשה על ידי התובעת - הנתבעת שכנגד, הודעה לצד ג' כנגד אבי הנתבעת.

כמו כן, ניתן לחובת הנתבעת, בהעדר התייצבות מטעמה, פסק הדין המקבל את התביעה  - פסק דין שבוטל לימים על ידי בית המשפט.

6.         במסגרת הישיבה המקדמית שהתקיימה לפני היום, באתי בהמלצה לבעלי הדין להסכים למתן פסק דין המורה על דחיית התובענה והתובענה שכנגד, וכפועל יוצא מכך, גם ההודעה לצד  ג', תוך ששאלת ההוצאות, ובכללה מי ישא בהוצאות הצד שכנגד אם בכלל וכמה, תוכרע לפי שיקול דעת בית המשפט על יסוד טיעונים קצרים בעל פה שיותר לב"כ הצדדים להעלות.

המלצתי הנ"ל קיבלה הסכמת כל בעלי הדין ולפיכך  נשמעו לפני, מוקדם יותר היום, טיעוני בעלי הדין בנושא ההוצאות.

7.         ב"כ התובע, בטיעוניו שבעל פה, ביקש להשית את הוצאות ההליך על הנתבעת. בטיעוניו פירט ב"כ התובע את השתלשלות העניינים למן מועד חתימת שטר החוב ועד היום ובכלל זאת, הובאו על ידו נתונים ביחס למועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל, הליכים שננקטו  במסגרתו ותשלומים שבוצעו בתיק על פי הסדר חוב שיזם צד ג' מטעמה של הנתבעת.

נטען עוד כי בשים לב למועד שבו ניתן לכאורה השירות הרפואי שבעדו נחתם שטר החוב, ולאור נוהל גניזה שקיים אצל התובע, לא נשתמר התיעוד הרפואי העשוי ללמד על מהות הטיפול הרפואי שניתן על ידי הנתבעת, עם זאת, כך נטען, ניתן להתייחס למסמך העומד במרכזה של התביעה כאל רשומה מוסדית העשויה ללמד על כוחה הראייתי הלכאורי.

8.         הנתבעת בטיעוני בא כוחה  עתרה מן הצד האחר לחיוב התובע בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בהם נשאה. נטען לעניין זה כי שטר החוב התיישן ולא ניתן היה להגישו כנגד הנתבעת במועד ההגשה בפועל. כמו כן, נטען כי שטר החוב אינו נשוא חתימתה של הנתבעת וכי בכל מקרה לא עלה בידי התובע להוכיח כי נתן תמורה בעד השטר וכי הוא זכאי לדרוש את סכומו מן הנתבעת. בנוסף, נטען על ידי הנתבעת, כי בעת החתימה על שטר החוב, הנתבעת היתה קטינה.

9.         צד ג' בטיעוניו, עתר אף הוא לחיוב התובע - הנתבע שכנגד בהוצאותיו.

10.        לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בנושא ההוצאות, ולאחר שעיינתי בנתוני התיק המלמדים בין היתר על עיתוי הבעת נכונותו של התובע למחול על יתרת החוב המגיעה לו מן הנתבעת (במסגרת תגובה בכתב שהוגשה על ידו, לבית משפט השלום בתל אביב-יפו עוד ביום 26.2.12), מצאתי מקום להורות על דחיית התביעות, העיקרית וזו שכנגד, תוך חיוב התובע בהוצאות הנתבעת, אם כי בסכום נמוך מזה המבוקש על ידי הנתבעת.

במישור היחסים שבין התובעת לצד ג', ובשים לב לעובדה כי ההודעה לצד ג' הוגשה רק בעקבות הגשת התביעה שכנגד כנגד התובע,  לא ראיתי מקום לחיוב התובע בהוצאות.

11.        בהינתן האמור, הריני דוחה הן את  התביעה והן את התביעה שכנגד.

            כפועל יוצא של דחיית התביעה, הריני מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל שמספרו

 01-69642-06-4.